למה אנחנו פוחדים מטיפול דנטלי ?

 
 

למה אנו פוחדים מטיפול דנטלי?

דנטל פוביה (חרדה דנטלית) הינה פוביה אשר הגדרתה הקלאסית הינה, פחד מוגזם ולא רציונלי ,מחלק או כל ,הקשור לרפואת שיניים.

בפועל, מרבית מקרי הדנטל פוביה נובעים מחוויות שלילות מהעבר ולכן יש בהן מהרציונל. לפיכך, ישנן מספר סוגי דנטל פוביה שכולן מתאפיינות בתגובות לפחד קיצוני. פחד זה מתמשך ומוביל להימנעות מביצוע טיפולי שיניים ואף הגעה למרפאת שיניים באופן מוחלט, פרט אולי במצבים של מצוקת כאב בלתי נסבלת. 

 לעיתים ,עצם החשיבה על ביקור אצל רופא השיניים יוצרת מצוקה פסיכולוגית עמוקה ואף פגיעה בתפקוד החברתי. מובן וברור שייגרם נזק רפואי , שלא יפורט כאן, עקב הזנחת בריאות השיניים והפה.
 

ישנם מספר רב של גורמים לדנטל פוביה, להלן דוגמאות:

-תאור חוויה טראומתית הקשורה לטיפולי שיניים ע"י גורם שלישי (בן משפחה, מכר) .

-ניסיונות הרגעה מוגזמים טרם הטיפול/הביקור במרפאת שיניים למטופל חסר ניסיון (בד"כ ילדים).

-חוויה טראומתית/שלילית אישית מהעבר מהביקור אצל רופא השיניים.

-קבלת יחס שלילי בעבר  מהרופא שיניים אוו הצוות הנלווה.

-הרגשת חוסר שליטה בזמן הטיפול הדנטלי.

-מבוכה ובושה בשל מצבו הירוד של הפה.

-תחושת איבוד זהות בזמן הטיפול, עקב שימוש באמצעי הגנה כמו כפפות, מסכות פנים וכ"ו.

-פחד ממחטים, זריקות, דם וכל הקשור לטיפולים חודרניים.

-פחד כללי מהלא ידוע.


דרכים להתמודדות עם הפוביה:
 

ראשית, יש להבין שיש אפשרות להפטר מהחרדה הדנטלית.
 גישה טיפולית מצד הרופא, הרואה במטופל אדם ולא מכלול שיניים ופה , יכולה בהחלט לתרום להצלחה בהתמודדות. שיתוף הרופא בחששות והפחדים, ע"י המטופל יכולה לסייע רבות.

 במידה ויחסו של הרופא גורם לכם למבוכה והגברת הפחדים, דברו איתו על כך. אם אינכם חשים, שינוי בגישה של הרופא וצוותו, מותר לכם לעבור לרופא שיניים אחר. תקשורת טובה עם רופא השיניים תלויה גם במטופל והיא תעלה את רמת האמון ברופא ותוריד את רמת אי הנוחות בזמן הטיפול. באופן כללי, רופא מקצועי יעדיף מטופל המעורב ומודע לטיפולים ולכל המתרחש איתו במרפאת השיניים. מעורבות שכזו ,הכוללת גם שותפות בלקיחת החלטות טיפוליות תורמת להורדת החרדה והן להצלחת הטיפול.

רצוי לקבוע ביחד עם הרופא את משך זמן הרצוי של הטיפול בממוצע וכמו כן יש לקבוע סימן מוסכם לעצירת הטיפול, לרוב ,זה הרמת יד שמאל.

בנושא המזרקים וההרדמות רצוי ,מבחינה פסיכולוגית, מצד הרופא, להימנע מלחשוף ,במידת האפשר, את המזרק בפני המטופל. כמו כן ,ישנם כיום מזרקים הנשלטים ע"י מחשב, המאפשרים הפחת הכאב בזמן ביצוע ההרדמה בעזרת הזרקה איטית מאוד ומבוקרת. באופן אובייקטיבי, מרבית הכאב בזמן ביצוע ההרדמה לא נגרם עקב הדקירה, אלא נגרם לאחר חדירת המחט ועקב החדרת החומר לתוך הרקמה .
 

אמצעי עזר נוספים אפשריים שאינם קשורים ישירות לטיפול התורמים להרגעת הנפש ולכן מפחיתים חרדה אפשרית( כידוע "נפש בריאה בגוף בריא ונפש רגועה ,בגוף רגוע) , הינם לדוגמא: הסחת הדעת ע"י מוזיקת רקע, נשימות עמוקות ואיטיות,טיפול במגע כמו רפלקסולוגיה, שיאצו וכ"ו, שימוש בדמיון מודרך, היפנוזה ועוד.

לסיכום, ניתן לאמור, שקשה לאמוד במדויק את כמות האנשים הסובלים מדנטל פוביה, אך האומדן הוא שבעולם המערבי אחוז הסובלים מכך הינו 5-15% מהאוכלוסייה .   אין ספק לגבי הסבל והנזק הנגרם לסובלים מהבעיה, יחד עם זאת ברור שניתן להתמודד עם הבעיה הזו בצורה מושכלת ומוצלחת וללא אמצעים קיצוניים כמו, הרדמה כללית.

 

 

גרסה להדפסה גרסה להדפסה       שליחה לחבר שליחה לחבר